פרויקט_ירושלים_סופי

106 / 108

מטרות כלליות של התכנית
יצירת בסיס לחשיבה אסטרטגית, 
ארוכת טווח וחוצת גבולות, תוך הגדרת
המרחב המטרופוליני והתנעת תהליך
מתמשך של שיח בהשתתפות זרועות
הממשל, המגזר העסקי והקהילות
החברתיות במרחב.
גיבוש חזון לעתיד וזיהוי 
אסטרטגיות הפעולה החשובות להשגת
החזון הרצוי והאפשרי.
הצעת מסגרת תכנונית כוללת 
המשלבת תכנון פיזי ופיתוח מערכות
כלכליות וחברתיות המנוהלות בגישה
סביבתית מקיימת.
מימוש הייעוד והפוטנציאל הכולל 
של מטרופולין ירושלים כמרחב בר
קיימא מבחינה תרבותית, חברתית
וסביבתית, כתנאי לשגשוג כלכלי של כל
האוכלוסיות בו. הפיתוח יתבצע כמרחב
פתוח לתנועת אנשים וסחורות.
תהליך העבודה ושלבי התכנון
בשלב הראשון עובדו במשך 
) חזון ותפיסת 2010־2011( כשנה וחצי
תכנון קונספטואלית, על בסיס חקירה
מוקדמת.
מסמך תכנון קונספטואלי זה הופץ 
לגורמים מקצועיים חיצוניים לקבלת
חוות דעת נוספת.
בשלב השני הוכן סקר ניתוח מצב 
קיים.
השלב השלישי כולל פרוגרמה 
תכנונית ותכנון כללי, המסתיים עם
גיבוש מסמך זה על נספחיו.
בו בזמן עסק הצוות וממשיך 
לעסוק בהכנת תכנון פרטני לפרויקטים
מובילים, למתחמים ולפרויקטים
נקודתיים, אשר עשויים להשפיע ברמה
אסטרטגית על מימוש החזון הכולל של
התכנית.
בחינת הפרויקטים היא על בסיס 
כלכלי־עסקי.
צוות התכנון וממשק עם
רשויות
צוות התכנון הרב תחומי קיים פורום
חשיבה פנימי מתמשך בכל תהליך
התכנון, תוך שילוב צוות הבקרה
החיצוני וצוות יזמי התכנון לתקופות
מוגדרות. בו בזמן קיים הצוות מגעים
גופים, 30־ ממושכים עם יותר מ
מוסדות, משרדי ממשלה ורשויות
מוניציפליות אזוריות ומקומיות. הצוות
קיבל מגופים אלה ברציפות מסמכים,
מפות ותכניות, החליף עימם רעיונות
והציג את הרעיונות ואת הגישות של
צוות התכנון.
תהליך ההתייעצות עם עשרות
הגופים כלל הן את ההיבטים של
התכנון המטרופוליני והעירוני הכולל,
הן את ההיבטים של מרכז התיירות
המטרופוליני והן נושאים פרטניים
של פרויקטים אזוריים או מקומיים.
התייעצות זו — רציפה, תקופתית או
חד פעמית — מהווה מעין תהליך של
שיתוף הציבור המקצועי, התכנוני
או הניהולי, בשלבי גיבוש התכנון
והפרויקטים, לפני הפצת התכנית
לציבור הרחב הבלתי מקצועי.
תכנון מטרופוליני ויתרונות
תכנית אב
לאחר שלבי עבודה קודמים שבהם 
גובש החזון הכללי של התכנון ובוצע
סקר שבחן את המצב הקיים, גובש
מסמך מדיניות תכנוני הכולל מיפוי,
כטיוטה לעיון צוות הבקרה.
שלב התכנון הכללי מציע תפיסת 
תכנון כוללת למרחב המטרופוליטני
של ירושלים. תכנית זו מותאמת
למודלים ולתפיסות התכנון המתקדמים
21־ביותר נכון לראשית המאה ה
ולמודל התכנון המתקדם ביותר הצפוי
. התכניות מבוססות על 2050 עד שנת
גישה של קיימות המשלבת תרבות,
סביבה, חברה וכלכלה.
התכנון המוצע למטרופולין 
ירושלים כמרחב בר קיימא יאפשר
מימוש חזון לעיר עולם, שהיא מרכז
רוחני, תרבותי ותיירותי.
תכנון משולב של היבטי הכלכלה, 
התרבות והתיירות של מטרופולין
ירושלים מתבסס על ניתוח והבנה
היסטורית, כלכלית וגיאוגרפית של
מרחב ירושלים הקדומה מתקופות
הבתים הראשון והשני.
התיירות הרוחנית והתרבותית 
הייחודית של ירושלים תהווה בסיס
כלכלי חשוב בקביעת מעמד ירושלים
כעיר עולם.
תיירות רוחנית ותרבותית זו 
שואפת למיצוי חוויות הקשורות
בעבר ההיסטורי, התרבותי והרוחני
של המרחב, תוך גילוי, חשיפה והנגשה
של אתרי התרבות, הפולחן, הנופים
והחקלאות הקדומה.
התכנית אינה סטטוטורית ולכן 
היא גמישה. התכנית משמשת מסגרת־
על לתכניות מפורטות חלקיות הנובעות
ממנה ומהווה בסיס לתכנית מתאר,
לתכנית פיתוח או לתכניות אחרות.
5800 תכנית אב למטרופולין ירושלים 106
מתודולוגיה
מתודולוגיה //