פרויקט_ירושלים_סופי

99 / 108

99 5800 תכנית אב למטרופולין ירושלים
אחוז. הפתרון למזג האוויר השרבי
נמצא בנטיעות עצים. מקבצים גדולים
של עצים גבוהים בעלי עלווה צפופה
יוצרים חגורת הגנה עם לחות גבוהה.
כשאוויר חם עם חול מגיע לעצים
אלה, הלחות מכבידה את החול שנושר
במהירות למטה. מדובר באיזון מאוד
שביר, והעלאתה של לחות האוויר
אפילו באחוז אחד עשויה לשבור את
השרב. במקרה של מפגש בין האוויר
החם ובין גוש העצים הלחות עולה
אחוז באופן כמעט מיידי, 30־20־ב
והשרב נשבר. כמובן, כדי שאפקט כזה
יתקיים, גוש הנטיעות צריך להיות פחות
או יותר שווה ערך בגודלו לגוש האוויר
החם שמגיע.
יער ירושלים מסייע כבר עכשיו
לשבירת שרב המגיע אל ירושלים
ממערב, ובמטרופולין ירושלים קיים
פוטנציאל ליצירת רצועת יערות שתגן
על ירושלים גם מפני תנאי שרב שיגיעו
מדרום־מזרח. ממזרח לירושלים קיים
אזור מדברי — אם כן, איך ניתן לגדל
עצים באזורים מדבריים, שבהם כמות
המשקעים השנתית אינה מספיקה?
במקומות אלה מה שקובע אם תתפתח
צמחייה הוא הטופוגרפיה. ריכוז מי
הנגר מגדיל את כמות המים המחלחלים
לאדמה הרבה מעבר לרמת המשקעים
שיורדים. על רעיון זה היו מבוססות
שיטות חקלאות נבטיות קדומות
בנגב. יש לתעל את מי הנגר כך שיגיעו
לאזורים המיועדים לנטיעת היער.
בנוסף, קיימים מיני עצים המתאימים
לנטיעה באזור המדברי, שעדיין עשויים
לספק די לחות בשביל לשבור את
השרב: אשל הפרקים, שיטה סלילנית,
שיזף מצוי, איקליפטוס ואורן ברוטיה.
אי חום עירוני
אי חום עירוני הוא תופעה אקלימית שבה העיר
משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים
העיר ובין אקלים השטח הפתוח שסביבה
בניית עיר גורמת לשינויים הכוללים עקירת צמחייה,
יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה ובניית
מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית
בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים
אלה גורמים ליצירת תנאי אקלים השונים מתנאי האקלים
בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת
בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם
מעליה. השכבה שבה התופעה מורגשת ביותר היא שכבת
החלל האורבני — שכבת האוויר הכלואה בין קו הקרקע
לקו גגות הבתים.
12־10 תופעת אי חום עירוני עשויה לגרום להפרש של
מעלות בין הטמפרטורות בעיר גדולה ובין הטמפרטורות
באזור כפרי סמוך. לכן הנתונים על ההתחממות הגלובלית
משקפים יותר את שינוי המיקרו־אקלים בערים גדולות
מאשר שינוי האקלים בכל כדור הארץ.
גם בירושלים ניכרת מגמה של היווצרות אי חום עירוני.
הפרש הטמפרטורות בין מרכז העיר לשכונות מרוחקות
שנה עמד הפרש 20 מעלות, בעוד שלפני 3־שלה מגיע ל
מעלות. מאז שינוי המדיניות בנושא הבנייה לגובה 2 זה על
בירושלים, מגמת היווצרות אי חום עירוני כאן נמצאת
בהאצה. לאור העובדה כי כבר כיום כמחצית החשמל
המיוצר בישראל נצרך למיזוג, חימום ואוורור בבתים,
מגמה זאת בהחלט תביא להגדלה של צריכת אנרגיה,
לפגיעה בסביבה ולירידה של רמת החיים. הבדל זה של
מעלות ספורות ביום חם של קיץ משמעו טמפרטורה
לא נוחה לתושבי העיר, הפרעה לטיולי תיירים, מקרי
התייבשות ומכות חום.
בין הגורמים להיווצרות אי חום עירוני אפשר למנות
היעדר פארקים עירוניים, בניית בניינים רבי קומות,
היאטמות קרקע על ידי אספלט ובטון ובנייה ללא שילוב
של עצים בוגרים בקרבת בניינים. כדי לצמצם את התופעה
יש למנוע בנייה של יותר משמונה קומות, לפרוש רצועות
של פארקים ויערות במידה אחידה ושוויונית בכל רחבי
המטרופולין ולשלב עצים בוגרים בכל רחוב.
קיימות ירושלמית