פרויקט_ירושלים_סופי

72 / 108

5800 תכנית אב למטרופולין ירושלים 72
אילוצים אחדים הכתיבו את התפיסה
התכנונית של מערכת הדרכים
והרחובות בעבר, בהווה ובעתיד.
הטופוגרפיה של אזור ירושלים מקשה
מאוד את פיתוח רשת התחבורה.
העיר ממוקמת על גב ההר, שרוחבו
ק״מ בקו בדרום העיר 7־לא גדול (כ
העתיקה). משני צדי גב ההר השטח
עשיר באוצרות טבע ויורד בתלילות.
קיימות שלוחות בכיוון מערב ומזרח
בצדי הוואדיות. העיר עצמה בנויה
בצפיפות והרחובות צרים ברובם,
ויהיה קשה מאוד להרחיבם. כמעט לא
נותר בעיר הבנויה מקום להוסיף כמות
משמעותית של קיבולת תנועה, על ידי
הרחבה ושיפור של הצירים הקיימים
או על ידי פתיחת צירים חדשים. תכנית
הדרכים המוצעת ניצלה את המרחב
הקיים לדרכים נוספות כמעט עד
מיצויו. השלב הבא יהיה שינוי מהפכני
בגישה, ורק הוא יאפשר את הפיכת
ירושלים למטרופולין מבוססת תחבורה
ציבורית — מהלך שיציל את המרחב
מקטסטרופה תחבורתית.
כדי להפוך את ירושלים למטרופולין
מבוססת תחבורה ציבורית יש לנקוט
שורה של צעדים:
א. יש לערוך שיפורים דרסטיים
ברמת השירות בתחבורה הציבורית.
ב. יש לתכנן את מערכת התחבורה
— כבישים חדשים ומסילות רכבת —
תוך העדפה מוחלטת של התחבורה
הציבורית, על חשבון נוחות השימוש
ברכב פרטי.
ג. יש להוסיף מתקנים המעודדים
מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית,
כגון מרכזי ״חנה וסע״.
ד. יש להגדיל את העלות של הנסיעה
ברכב פרטי ולהקטין את הנוחות של
השימוש בו בירושלים, באמצעות
שימוש באגרות, הגדרה של כבישים
מרכזיים כמיועדים לתחבורה ציבורית
בלבד וכדומה.
ה. יש לסלול צירים בינעירוניים
שיעקפו את העיר ירושלים ויאפשרו
תנועה דרך המרחב המטרופוליני
מצפון (בנימין ושומרון) לדרום (יהודה)
וממזרח (בקעה וים המלח) למערב
(שפלה), וזאת בלי להיכנס אל תוך
המרחב העירוני.
שילוב של כל האמצעים האלה, לצד
עידוד השימוש בתחבורה ציבורית
באמצעות הסברה ופרסום, עשויים
להוביל לכך שירושלים תהיה עיר
המבוססת על תחבורה ציבורית.
להנחתנו, שינוי זה הכרחי ורק
בזכותו תוכל ירושלים לעמוד בצורכי
התחבורה המתפתחים של מחצית
המאה הקרובה.
בתכנית הנוכחית לא טופלו הפרטים
המלאים של יישום התכנית. הנחת
היסוד הייתה שהשימוש בתחבורה
ציבורית בעיר, עם יישום התוכנית, יגיע
לשיעור דומה לזה הקיים כיום בערים
שבהן יש שימוש מוגבר בתחבורה
ציבורית, בהנחה שירושלים תוכל
להגיע לרמתן מבחינת איכותו של
מערך התחבורה הציבורית. התכנון
כלל כמה כלים חשובים לעידוד
השימוש בתחבורה ציבורית, ובהם
בעיקר חניוני “חנה וסע" רבים במרכזי
תנועה הנמצאים בתחנות רכבת או
לידן; הקמה של מערכות רכבות קלות
(אוטובוסים BRT ואוטובוסים בשיטת
תחבורה