Next Page  70 / 108 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 70 / 108 Previous Page
Page Background

כדי לאפשר את תפקוד

המטרופולין נבחנה

גישה מהפכנית שלפיה

ירושלים תתפקד בשנת

כ"עיר תחבורה

2050

ציבורית", שבה רובן

המכריע של הנסיעות

לא נעשה ברכב פרטי

5800

תכנית אב למטרופולין ירושלים

70

מ

ערכת התחבורה הינה

מרכיב עיקרי בתפקודה

של כל עיר, אשר לא תוכל

לתפקד בלעדיה. לכן

״ תכנון

5800

כללה תכנית ״ירושלים

מקיף של התחבורה. תכנית התחבורה

נערכה בידי צוות רב־תחומי של

מתכנני תחבורה והתוצאה הינה תכנית

העוסקת במערכת התחבורה של מכלול

.2050

מטרופולין ירושלים לשנת

כהקדמה להכנת התכנית, בחן

הצוות את התכניות הקיימות. מתברר

שקיימות תוכניות תחבורה בחברת

נתיבי ישראל, בעיריית ירושלים

ובלשכת התכנון של מחוז ירושלים

במשרד התחבורה. אולם בחינה

יסודית של התכניות האלה מובילה

למסקנה בלתי נמנעת, שלפיה גם אם

כל הפרויקטים הקיימים והמתוכננים

יבוצעו בעשורים הקרובים, עדיין

מערכת התחבורה תהיה עמוסה

והמטרופולין לא תוכל לתפקד מבחינה

תחבורתית לצורכי ניהול אורח חיים

יומיומי סדיר, לצורכי כלכלה ולצורכי

תיירות.

בחינה של מצב התחבורה

הנוכחי בתחום הכבישים, בהתחשב

בטופוגרפיה של ירושלים, מלמדת

שמטרופולין ירושלים קרובה מאוד

לניצול מלא של הצירים הזמינים.

בחינה מעמיקה של האפשרות לשפר

את מערכת הצירים הזמינים בהשקעה

סבירה הובילה למסקנה שאם השימוש

יהיה דומה

2050־

בתחבורה ציבורית ב

לשימוש כיום, והגידול באוכלוסייה

יתקיים כצפוי, כבישי מטרופולין

ירושלים יהיו גדושים תנועה במידה

שלא תתאפשר בהם תנועה סבירה.

במילים פשוטות, כדי לאפשר את

המשך דפוס התחבורה הקיים,

שלפיו מרבית הנוסעים נעים ברחבי

מטרופולין ירושלים ברכבם הפרטי

ורק מיעוט יחסי משתמש בתחבורה

ציבורית, יש צורך בהשקעות בנייה

של כבישים, גשרים ומנהרות בעלויות

בלתי סבירות. אחרת מערך התחבורה

יקרוס.

הנחת העבודה שהובילה לכך הייתה

תהפוך ירושלים ל״עיר

2050

שעד שנת

מיליון

5־4

עולם״ בעלת אוכלוסייה של

מיליון מבקרים,

12־

נפש, שאליה יגיעו כ

תיירים ועולי רגל מדי שנה. לצד זה,

מתוכנן באזור עטרות מרכז תעסוקה

אלף

400־

ענקי, שבו יעבדו יותר מ

מועסקים ויתווסף למרכזי תעסוקה

קטנים ובינוניים ברחבי המטרופולין –

מרכזים שכבר קיימים וכאלה שיפותחו

בעתיד.

לאור זאת, כדי לאפשר את תפקוד

המטרופולין בהנחת רמת הפעילות

הצפויה, נבחנה גישה מהפכנית שלפיה

כ״עיר

2050

ירושלים תתפקד בשנת

תחבורה ציבורית״, עיר שבה רובן

המכריע של הנסיעות היומיות לא

נעשה ברכב פרטי אלא באמצעים

אחרים (בתחבורה ציבורית, ברגל,

באופניים וכו׳).

תהליך הכנת התכנית תאם את תהליך

תכנון התחבורה המשמש את הרשויות

הציבוריות בישראל: הישענות על

ניתוח כמותי, בסיוע מודלים לביקוש

ולניתוח רשת התחבורה, כדי לבחון

את ההתאמה בין עוצמת הפעילויות

והביקוש לתחבורה שהיא יוצרת ובין

הקיבולת ורמת השירות של מערכת

התחבורה.

תחבורה