18 / 108
ה
עיר ירושלים וסביבתה
עשירות ביותר בשרידים
ארכיאולוגיים. הממצאים
הארכיאולוגיים שנחשפו
בעיר מתפרשים על שנים רבות,
מהתקופה הקדם מקראית, דרך תקופות
המקרא, בית שני, הלניסטית, רומית,
ביזנטית, ערבית קדומה, צלבנית, ערבית
מאוחרת ועד התקופה העות‘מאנית.
בעיר יש גם בניינים היסטוריים רבים,
ובהם כאלה שנבנו בראשית הציונות,
בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת
המדינה.
האתרים הארכיאולוגיים בירושלים
הם בחלקם גדולים ומוכרים, רובם
בתוך העיר העתיקה ומיעוטם מחוצה
לה. הם כוללים אתרי התיישבות,
מתקנים שונים, דרכים, בתי קברות
ועוד. חלקם גם פותח ומפותח לטובת
הציבור המתעניין בעתיקות ורבים מהם
משמשים עד היום גם כמקומות פעילים
המקודשים לדתות שונות. כאלה הם
למשל אזור הר הבית, הכותל המערבי,
הר ציון וכנסיית הקבר.
השמירה והשימור של האתרים
המקודשים נעשים הן מכוח החוק והן
מכוח המסורת, הקדושה והשימוש
היומיומי בהם. בדרך כלל מדובר
באתרים אטרקטיביים, גם בזכות
ההיסטוריה שלהם וגם בזכות השימוש
בהם בימינו. רובם אינם בסיכון קיומי
ואינם זקוקים לתוספת אטרקטיביות
כדי למשוך אליהם מבקרים, למעט
פיתוח, הסברה, הנגשה וכדומה שיהפכו
אותם מוכרים ומעניינים יותר.
לעומת זאת, יש גם אתרים קטנים,
חלקם לא מרשימים במיוחד, שהציבור
הרחב הלא מקצועי אינו מתעניין בהם,
אולם פיתוח נכון ברמה העירונית או
אפילו השכונתית בלבד עשוי להפוך
אותם לאטרקטיביים, ולתרום בכך
לאיכות החיים ולחינוך ברמת השכונה.
דוגמה טובה לאתר כזה שפותח והחל
למשוך קהל הוא עין יעל. אתרים מסוג
זה פזורים בכל המרחב המטרופוליני
של ירושלים. כיוון שהאתרים מוגנים
על ידי החוק הם לא ניתנים להריסה
ולפיתוח אלא באישור רשות העתיקות
ולאחר חפירה, תיעוד ופרסום. כלומר,
אתרים ארכיאולוגיים — במיוחד
בירושלים — הם מצד אחד בעלי
פוטנציאל לפיתוח העיר ומצד שני
עשויים להפריע לפיתוח.
פיתוח נכון של אתרים עשוי
להפוך אותם לאטרקטיביים,
ולתרום בכך לאיכות החיים
ולחינוך ברמת השכונה. דוגמה
טובה לאתר שולי שפותח והחל
למשוך קהל הוא עין יעל
5800
תכנית אב למטרופולין ירושלים
18
ירושלים הבנויה
דוגמה לאתר עתיק ומוזנח שפותח לאטרקציה
תיירותית־היסטורית ייחודית. דריכת ענבים ביקב
משוחזר בעין יעל
הרחובות הוותיקים מחוץ לחומות עשויים להפוך
בזכות פיתוח חכם לאזורי תיירות ושוטטות
שישתלבו בתכנית האב של העיר. בית קפה בנחלת
2007 ,
שבעה
ChameleonsEye, Shutterstock
צילום: